בת 35 נשואה פלוס 2, צלמת ילדים במקצועה. מתגוררת בבאר יעקב

בערך בגיל 17 שמה ליגל לב לנקודת חן באזור הכתף. רופאת עור בקהילה סברה שאין מדובר בנקודה מסוכנת ולכן החליטה לדחות את ההסרה שלה. לאחר שנתיים שמה לב לשינוי צבע וצורה של הנקודה החשודה והחלה לחוש גרד במקום.  הפעם הוסרה הנקודה ולאחר חודש הגיעו התשובות: מלנומה מקומית. 

לפני כשנה הרגישה עייפות, חולשה, כאבים ובמסגרת הברור הרפואי נשלחה גם לצילום חזה. הטכנאית הייתה המומה: “האם נולדת עם ריאה אחת? או שמא הוסרה ריאה אחת בעבר?” מסתבר שהמלנומה חזרה מצוידת וחזקה ובעיקר גרורתית. ליגל נכנסה לתהליך של שימור פוריות והחלה מיד בטיפול אימונותרפי. מכיוון שלא נראה שיפור משמעותי לאחר מספר טיפולים, הוחלט לשלב בטיפולים גם טיפול ביולוגי (נוגד BRAF ונוגד MEK). 

ליגל מציינת בהוקרה את בעלה שעומד לצידה בגבורה ואת שני ילדיה הקטנים שיודעים לקרוא את אמא ולהבין שיש דברים שאינה יכולה לעשות. 

כיום המחלה בנסיגה; ליגל מרגישה יותר חזקה  וחוזרת לאט לתפקוד. חשוב לה לציין את התמיכה והידע העשיר שקבלה דרך הקבוצה בפייסבוק של העמותה (מ-לנו-מה). ליגל מעורבת מאוד בקהילת המטופלים ומסייעת ככל שניתן.

המסר שליגל היתה רוצה להעביר: ללכת להיבדק! משאובחנת, להתעקש גם על בדיקות דימות. “אני נבדקתי ולא נחשפתי לשמש, אבל לא בדקתי מספיק “פנימה”. זה קשוח לקבל את זה בגיל 35 עם 2 קטנטנים. מצד שני מזל שגילו לאחר שצצו הטיפולים”. 

מתוך ניוזלטר יוני 2023