ראיון עם פרופסור מיכל לוטם

ראיון עם פרופסור מיכל לוטם

מומחית לרפואת עור ואונקולוגיה, מנהלת המרכז למלנומה ואימונותרפיה של הסרטן

ומנהלת מרכז לחקר הסרטן במרכז הרפואי הדסה

 

פרופ’ לוטם משתפת אותנו בתחילת דרכה המקצועית, על ההחלטה לבחור ברפואה, ההתמחות בעור ואונקולוגיה, והבחירה במלנומה בדגש על אימונותרפיה ומחקר. כמו כן מתארת פרופ’ לוטם את תחילת הדרך של רפואה מותאמת אישית: “היום ברור שגם כשמדובר במלנומה, סרטן של האחד לא בהכרח דומה לזה של האחר והגישה תהיה מותאמת אישית”.

המפנה בטיפול במלנומה החל ב-2013 כשהמאמצים שהופנו כדי לשחרר בלמים של מערכת החיסון לטובת מלחמה בגידולים הסרטניים החלו להשתלם. מדובר בתרופות ביולוגיות ( CTLA4 ו-1PD) שיצרו תנגודת כנגד הסרטן, ויש אנשים רבים שחייבים להן את חייהם. ב-2014 נכנסו לסל תרופות מכוונות מטרה – נוגד BRAF יחד עם נוגד MEK, הניתנות לבעלי מוטציה בחלבון BRAF.

בשנת 2020 כללו ההתרחשויות בתחום המלנומה מתן טיפול שיטתי טרום-ניתוחי (להכין את מערכת החיסון לפני הוצאת בלוטות לימפה), התבססות הטיפול המונע במלנומה גרורתית וגישה המשלבת של אימונותרפיה עם טיפול מוכוון מטרה שלא אושרה השנה להכללה בסל הבריאות מטעמים כלכליים. 

מה צופן העתיד?

כיום אנחנו אמורים להתחיל להשתמש בטכניקה של הנדסה גנטית: לוקחים צופן, קוד גנטי, ומשתילים אותו בתאים לבנים מזרם הדם של המטופלים ומייצרים תאי דלקת שיגודלו ויטופחו כך שתהיה להם, באמצעות הגן שהשתלנו להם, יכולת הֶרֶג. זהו כלי טיפולי חדש לגמרי, שיינתן מאד בזהירות למטופלי מלנומה, סרקומה, סרטן שלפוחית השתן, גידולי שחלה ועוד, שטיפולים אחרים בהם לא צלחו, תוך בדיקה שלא נגרם מהם נזק לאזורים אחרים בגוף. הרבה מרכזים בעולם משתמשים בטכניקה הזאת של הנדסה גנטית, כדי להעניק מהמוכן את מה שהגוף לא מסוגל לעשות לבד.

מה עוד מחכה לנו בתחום הטיפולים החדשניים של האימונותרפיה?

תרופות כמו זו שנקראת נקטר (NEKTAR) שנראית מבטיחה למרות שאינה משוללת תופעות לוואי (נסבלות יחסית).

שימוש בחוסמי LAG3 או חוסמי TIGIT – טיפול  אימונותרפי.

“השתלת צואה” – טיפול שכולו גאווה ישראלית  בהובלת פרופ’ גל מרקל.

 

כיום ברור שבלי מחקר הכולל קבוצת בקורת (המקבלת את הטיפול המקובל), אי אפשר לאשר טיפול תרופתי בחולים עם מלנומה עמוקה ואנחנו ממתינים לתוצאות המחקרים בנושאי הללו.

בטווח של שנתיים יתפרסמו מחקרים שמתנהלים כיום ובמהלכם אנשים יתחילו לקבל תשלובת של אימונותרפיה לתקופה של 6 שבועות שרק אחריהם יבוצע ניתוח. עבודות מראות שאם אנחנו רוצים להפעיל את מערכת החיסון ביתר יעילות, קיומו של הגידול החי מראה לתאי מערכת החיסון מה הם צריכים לתקוף והאימונותרפיה נותנת להם לא רק יעילות קצרת טווח אלא גם הגנה מתמשכת ארוכת טווח. כך אנחנו הורגים שתי ציפורים במכה אחת: מתחילים לחסל את הגידול בזמן אמת, וגם מייצרים זיכרון והגנה ארוכת טווח. ניתוח בשלב זה משמעותו שגם סילקנו את הגידול וגם קבלנו את היתרונות של התחלה מוקדמת של טיפול. זה עדיין במחקר, אין רישום של הטיפול הזה בסל התרופות ורק אנשים עם ביטוחים משלימים או כאלה שמוזמנים להצטרף למחקר – ויש מחקרים כאלה – נהנים מהגישות הטיפוליות האלה.

 

לצפייה בראיון המלא: לייב עם פרופסור מיכל לוטם

ראיון עם פרופסור מיכל לוטם

שיתוף ב facebook
שתף

טבע הבריאה (עוד סתירה נוראה…)

טֶבַע הַבְּרִיאָה (עוֹד סְתִירָה נוֹרָאָה…)/ זאביק זהבי הָעוֹר אָמְנָם חוֹסֵם, כְּמֵיטָב יְכוֹלְתוֹ, מִפְּנֵי חֲדִירָה פְּנִימָה שֶׁל גּוּפִים זָרִים / אֲבָל הוּא רַךְ וְעָדִין וּפָגִיעַ יוֹתֵר

קרא עוד »