שיעורי סרטן העור מזנקים. הודות לשיזוף נלהב יתר על המידה בעשורים הקודמים, מספר מקרי המלנומה גדל פי שלושה בבריטניה מאז תחילת שנות ה-90 – ומדענים צופים כי גרוע מכך יגיע.

מדענים אומרים שסרטן העור צפוי להמשיך לעלות בטבלת שכיחות הגידולים במדינה: ההערכות האחרונות מצביעות על כך שהמקרים יגדלו ב-50% נוספים ב-20 השנים הבאות. חלה עלייה ניכרת בקרב מבוגרים בני 55 ומעלה. שיעורי המקרים בקבוצת גיל זו עלו ב-195% מאז שנות ה-90, על פי הנתונים העדכניים של מחקר הסרטן בבריטניה.

אבחונים וטיפולים מוקדמים לסרטן העור מצמצמים את מקרי המוות, אך מדענים אך המדענים מתריעים על דחיפות במציאת טיפולים חדשים מחלה, במיוחד טכניקות לנטרול מלנומות שולחות גרורות והתפשטו מעורו של המטופל לחלקים אחרים בגופו.

פרופ’ דוט בנט מאוניברסיטת לונדון אמרה לאחרונה כי למרות ההתקדמות בחקר המחלה,  אנחנו עדיין לא בשלב שבו יש לנו תרופה. עם זאת, לאחרונה נחשף תהליך מבטיח מאוד שאנו מקווים שיוכל להפוך לדרך יעילה להתמודדות עם סרטן עור גרורתי. לפי הטכניקה החדשה, פותח כימיקל הנקרא פפטיד חודר תאים, שיכול להרוג תאי מלנומה ביעילות ובסלקטיביות, תוך שהוא בעל מעט תופעות לוואי רעילות. הטכניקה הוכיחה את עצמה כיעילה מאוד. למרות שצריך לעשות הרבה עבודה נוספת לפני שאפשר יהיה בכלל לחשוב על ניסוי טיפול זה על מטופלים אנושיים, זה מאוד מעודד. מלנומות קשורות לחלוקת תאי העור. לפעמים, לאחר חלוקה בודדת, זה יכול לייצר שומות. “עם זאת, לאחר מספר מסוים של חלוקות, מנגנון הגנה הנקרא הזדקנות תאים עוצר את התהליך הזה והגדילה של השומה נעצרת. אם התהליך זה לא היה מופסק זה היה גדל ומתפשט.”
אך הבעיה היא שלפעמים מתרחשות מוטציות נוספות בתא ותהליך השבתת החלוקה שלו מפסיק לפעול. התוצאה היא מלנומה ובאופן מכריע כל המוטציות המעורבות מופעלות על ידי קרינה אולטרה סגולה (UV). השמש היא מקור מרכזי לקרינת UV. חשיפה לקרני השמש ללא הגנה מתאימה לא רק גורמת לכוויות שמש, היא עלולה לעורר מלנומה שעשויה לקחת שנים רבות להתממש.

במקרים רבים ניתוח או הקרנות יכולים לעצור את המחלה. עם זאת, במקרים מסוימים סרטן העור יכול לשלוח גרורות להתפשט לאיברים אחרים לפני שהוא מזוהה. בנט וצוותה עבדו על מחקר אשר עסק במלנומה גרורתית. הצוות עבד על הם זיהוי חלבון הידוע בשם p16, שכבר היה ידוע כמסוגל לדכא את התפתחות הגידול, ועל חלק פעיל קטן של p16 הנקרא פפטיד. החוקרים ביצעו סדרה של שינויים בפפטיד שמחקרים קודמים של מדענים אחרים הראו שעשויים להיות יעילים, ויאפשרו לו להיכנס לתאים, ואז הוספנו את הפפטיד לשורות תאי מלנומה במעבדה. התוצאות היו מפתיעות. ציפינו שהפפטיד עשוי לעצור את חלוקת התאים הסרטניים. למעשה זה הרג אותם. יתר על כן, זה לא הרג תאים נורמליים.

ההשפעה הקטלנית הזו חשובה. כמו סוגי סרטן רבים אחרים, השלב בו מזוהה מלנומה הוא קריטי לסיכויי ההישרדות של החולה. ככל שהאבחון מוקדם יותר, כך התוצאה טובה יותר. יותר ויותר אנשים שורדים סרטן עור מסוג  מלנומה, אך נותר פער קריטי בהישרדות בין אנשים שאובחנו בשלבים מוקדמים בהשוואה לאלו שאובחנו מאוחר יותר. הפפטיד הקשור ל-p16 מציע גישה חדשה ומבטיחה לאותם חולים שאובחנו עם מחלה גרורתית. הפפטיד הקשור לחלבון p16 מכוון בעיקר לתאי מלנומה, וגורם נזק מינימלי לתאים אחרים. אמנם יש צורך במחקר נוסף, אך יש לכך פוטנציאל לתוצאות חיוביות הרבה יותר עבור חולי מלנומה.

החוקרים ניסו את הפפטיד p16 בשלושה קווים המורכבים מתאי מלנומה גרורתיים. כל אלה נמחקו יפה, וזה מבטיח מאוד. ברור שאנחנו צריכים לעשות הרבה יותר מחקר לפני השימוש בטכניקה זו על בני אדם וזה ייקח כמה שנים אבל זו התחלה טובה מאוד.