תקציר ריאיון ד”ר ערן נזרי

מנהל היחידה לניתוחי מלנומה, איכילוב

הסבר על הטיפול הכירורגי במלנומה

נגן וידאו אודות העמותה הישראלית לסרטן העור

הטיפול הכירורגי במלנומה מתחלק לשני חלקים:

1. הקטנה של עובי המלנומה. מרבית המלנומות דקות וזה לא מחייב מעבר לכריתה רחבה של הגידול הראשוני.
2. כשהן עמוקות יותר או שיש להן מאפייני סיכון לשליחת גרורות, הטיפול הכירורגי ממשיך בניתוח הנקרא דגימת בלוטת הזקיף. מטרת הניתוח לשלול שליחה של גרורות לבלוטות הלימפה. לשם כך יש להוציא את הבלוטה הראשונה שמרכזת את הגידול ולשלוח אותה לבדיקה מיקרוסקופית ולאנליזה פתולוגית. אם אין גרורות לבלוטות הלימפה, המשך הטיפול יחייב מעקב ולא טיפול משלים כלשהו, תרופתי או ניתוחי. אם הבדיקה היא חיובית ויש גרורות, הטיפול כיום הופך קצת יותר מורכב. פעם היה מקובל להוציא את כל הבלוטות וכיום שולחים לאימונותרפיה, שהוא טיפול תרופתי שאמור להבטיח שהגידול לא יתפשט ואלי אפילו ייעלם.

הניתוח לכריתת בלוטות הזקיף אינו מסובך. לרוב ניתן לעשותו במסגרת אשפוז יום ולשחרר באותו יום, בלי סיבוכים משמעותיים. 

אחרי הניתוח המטופל משתחרר ואין לו פגיעה תפקודית, לא מבחינת היכולת להזיז את הגפיים ולא מבחינת נפיחות באזור הניתוח.

הזיהוי נעשה באמצעות טכניקות שונות: הזרקה של חומר ניגוד לצלקת ממנה נכרתה המלנומה הראשונית. החומר נודד בכלי הלימפה ונתקע בבלוטה הראשונה שמנקזת את הניוד. באמצעות מיפוי אפשר לזהות איזו בלוטה זאת ובמהלך הניתוח משתמשים במונה גייגר שחש בקרינה רדיואקטיבית ומכוון אותנו לבלוטה. בשיטה אחרת מזריקים צבע כחול לאזור הכריתה שבעזרתו מזהים את הבלוטה. שילוב שתי השיטות מאפשר לנו לזהות בלוטות זקיף ב-95% מהמקרים. זה חוסך הוצאת בלוטות נוספות ומפחית התפתחות של בצקות או זיהומים. לאחרונה הוכנסו לשימוש שיטות חדשות שמשתמשות בְּצַבְעָנִים פלואורסצנטיים שמביאים לתוצאות דומות, ללא חשיפת המטופל לקרינה.